הצודקים והנרדפים: מיתולוגיה וסמלים של תנועת החרות, 1956-1948

מפלגת חֵרות, שהייתה בראשית דרכה מנודה פוליטית ותרבותית, נעשתה במרוצת הזמן ובגלגוליה השונים למפלגה דומיננטית בפוליטיקה בת-ימינו. המחקרים שהתפרסמו עד כה על תנועה זו ועל הזרם הרוויזיוניסטי, שממנו צמחה, עסקו בעיקר במאבקיה ההיסטוריים ובמנהיגיה ואילו ספר זה מתמקד – ובזה חידושו – בחשיפת התהליך הפנימי, הסמוי, של יצירת הדימויים והסיפֵּר (הנרטיב) הקולקטיבי של חרות, בתוך התנועה ומחוצה לה. הצודקים והנרדפים מכוון את הזרקור אל ההון התרבותי (בלשונו של פייר בורדייה) של חרות: אוצר המיתוסים, הסמלים והסיפֵּרים שלה. כיצד השתמשו בכל אלה חברי המפלגה ותומכיה? באילו דרכים הם באו לידי ביטוי במאבק הכוחות הפוליטי הפנים-מפלגתי ובזירה הלאומית?
אופירה גראוויס-קובלסקי בוחנת את השפעת מסכת הסמלים והטקסים של חרות על מיסוד התנועה, מנגנוניה, מִנהגיה ומַנהיגיה, ומתחקה אחר עיצוב המיתולוגיה שלה מ-1948, עם קום מדינת ישראל, עד 1965, שנת הקמתו של גוש המפלגות חרות-ליברלים.
בחטיבה הראשונה של הספר נבחנים הטקסים של חרות, בחטיבה השנייה – סמליה והתעמולה שלה, ובשלישית המחברת מתמקדת בסמל רב-חשיבות של התנועה, באב המייסד שלה – זאב ז’בוטינסקי. עשרות תצלומים מן התקופה, כרזות ופרסומי תעמולה מובאים בספר זה ומאפשרים לקוראיו להתוודע גם לצדדים החזותיים של המיתוסים והסמלים של תנועת חרות.
מחקר זה מוסיף נדבך חשוב בחקר הימין הפוליטי בישראל ובחקר התרבות הפוליטית ותרבות הזיכרון במדינת ישראל.